פסק-דין בתיק ת"א 5041-08

1.                 התובעת, קטינה, ילידת 12.9.92, נולדה כשהיא סובלת ממיקרוצפליה, חסר של הקורפוס קלוסום וספטום פלוסידום, כתוצאה מכך היא סובלת מעיכוב פסיכומוטורי ופרפלגיה ספסטית. התביעה הוגשה בגין הולדה בעוולה כנגד, משרד הבריאות, שאחראי על טיפת חלב, שם טופלה אימה של הקטינה במהלך הריונה ומרכז רפואי אסף הרופא, שם אושפזה האם בסמוך ללידה, כנגד קופת חולים לאומית, שם טופלה במהלך ההריון וכנגד ד"ר מרק טשלר, אשר ערך בדיקת אולטרסאונד, שכללה בדיקה ביומטרית.

2.                 הצדדים הגיעו להסדר לסילוק התביעה בסכום כולל של 950,000 ש"ח, כאשר חלוקת החבות בין הנתבעים תקבע על ידי בית המפשט, על סמך סיכומי הצדדים.

הסכם הפשרה אושר על ידי, אך ביקשתי התייחסות הנתבעים, משסברתי שיכול להיווצר קושי בחלוקת החבות, כשלא נשמעו העדים הרלוונטיים, כשהיה ברור שהנתבעים או מי מהם יטיל את החבות על משנהו, כפי שארע בפועל. הנתבעים הודיעו שאין כל מניעה.

העובדות הרלוונטיות הן כדלקמן :

3.                 אם הקטינה היא מורה לאנגלית וזה הריונה השלישי ללא גורמי סיכון. לראשונה היא ביקרה בטיפת חלב ביום 27.2.92, בהיותה בשבוע ה-13 להריון והופנתה לביצוע בדיקות שגרתיות. הוזמנה לשוב לתחנה כעבור שבוע למעקב לחץ דם, אך לא הופיעה.

האם הגיעה לתחנה ביום 9.4.92, הופנתה לבדיקת אולטרסאונד והתבקשה להביא עימה את הבדיקות הרפואיות אותן ביצעה. האם מסרה כי קיבלה תשובה טלפונית לפיה החלבון העוברי תקין, אך הוזמנה ליעוץ תסמונת דאון. הוזמנה לביקור רופא בטיפת חלב ביום 13.4.92.

ביום 12.4.92 הופנתה על ידי קופ"ח לאומית לבדיקת U.S  בשבוע ה-19.

ביום 13.4.92 ביצעה בדיקת U.S, אך זו לא הובאה על ידה לטיפת חלב. ביום 30.4.92 ביקרה האם שוב בטיפת חלב. הסבירה שבחרה לא לבצע בדיקת מי שפיר, לאחר שהיתה ביעוץ גנטי והתברר שבדיקת החלבון העוברי בוצעה בשבוע ה-18 ולא בשבוע ה-16.

ביום 15.7.92 ביצעה האם בדיקת U.S במכון אדיר, על ידי הנתבע 5. הבדיקה הביומטרית הצביעה שקוטר הראש התאים לשבוע 27.5, כך גם היקף הראש. היקף הבטן התאים לשבוע 31.5 וכך גם עצם הירך והומלץ על מעקב חוזר תוך שבועיים עקב מדדי הראש.

האם לא הגיעה לבדיקת U.S חוזרת.

ביום 9.9.92 בשבוע 41+ הגיעה האם לחדר מיון בבי"ח אסף הרופא לאחר שנפלה באמבטיה וצויין פער קבוע של שבועיים של וסת אחרונה לעומת U.S. נדרשה להישאר להשגחה אולם סירבה וחתמה על טופס סירוב לאשפוז. שבה למחרת היום, 10.9.92, לביצוע בדיקת U.S, בה צויין כי היקף הראש קטן משאר האיברים בשלושה שבועות ולא ניתן לשלול מיקרוצפליה.

ביום 12.9.92 נולדה הקטינה.

טיעוני הנתבעים 1-3; מרכז רפואי אסף הרופא, טיפת חלב ומשרד הבריאות

4.                 מעקב ההריון של האם בטיפת חלב הסתיים ביום 30.4.92, מכיוון שלאחר ביקור זה, האם לא שבה לטיפת חלב ופניות אליה לא נענו.

בדיקת ה-U.S מיום 15.7.02 בוצעה בעקבות הפניה של קופ"ח, ללא קשר לטיפת חלב, על כן צוות התחנה לא יכול היה לדעת על כך.

אין חבות על בית החולים כיוון שהאם הגיעה בשבוע ה-41 להריונה וילדה יומיים לאחר מכן. החשד למיקרוצפליה הועלה יום לפני הלידה. גם בבדיקת U.S של חדרי המוח לאחר הילדה, לא נצפה חסר של הקורפוס קלוזום, אלא רק חשד להרחבת חדרי המוח ולכן גם אם היו מבצעים U.S לחדרי המוח, טרם הלידה, לא ניתן היה לאבחן מיקרוצפלומה בודאות. לא ניתן היה בזמן הקצר עד הלידה להגיע לאבחנה ברורה של מקרוצפליה או חסר של הקורפוס קלוזום.

טיעוני הנתבעת 4, קופ"ח לאומית

5.                 הנתבעת 4, קופת חולים לאומית מטילה החבות על הנתבעים האחרים.

הנתבעת 4, סומכת על חוו"ד המומחה מטעמה וטוענת כי תיק מעקב ההריון היה בטיפת חלב, הנוהגת לשלוח הנשים לקופת חולים רק לקבלת הפניות לביצוע הבדיקות הנדרשות, שאינן חלק ממעקב ההריון של קופת החולים. הרופא המטפל הוא הרופא של טיפת החלב ואילו רופא קופ"ח תפקידו מסתכם בביצוע פעולות שאינן רפואיות אלא אדמניסטרטיביות על פי הפנית רופא טיפת חלב. רופא קופ"ח אינו מעורב במעקב ההריון, ולכן גם לא נפתח תיק מעקב הריון במסגרת קופת החולים. תפקידה של קופ"ח הסתכם במתן הפניות ולא כגורם מטפל. זו גם הסיבה שלא נמצא בקופ"ח תיק נשים משנת 92, והא ראייה שביקוריה של האם אצל ד"ר סטרולוביץ, רופא המשפחה, נמצאו בנקל.